אמנות ופילוסופיה תמיד היו קשורות זו לזו, ושילובן הביא להולדת יצירות אמנות רבות ומעוררות מחשבה. בהקשר זה, הציור שלי "זמן למהפכה" (Time for a revolution) מתאר את הצורך של בעלי חיים להתקומם נגד הדיכוי והסבל שהם חווים בידי בני האדם. כאומנית מחאתית, אנסה במאמר קצר זה לבחון את הצורך במחאה למען בעלי החיים, את החשיבות של שמירה על זכויות בעלי חיים, ואת התועלת שהיא מביאה לבני אדם.
מחאה למען בעלי חיים - הצורך לצאת ולהפגין
תנועות חברתיות רבות צצו בעבר מתוך מחאות, והוכח שהמחאות הן דרך יעילה לחולל שינוי. במקרה של זכויות בעלי חיים, שימוש בהפגנות ומחאות יוצרות אפקט משמעותי והנן אקט מכריע בהעלאת המודעות ובהשפעה על שינויי מדיניות.
כאשה העוסקת במוסר ובאתיקה, אני מחזיקה בדעה שהצורך למחות למען שחרור בעלי חיים הוא דחוף ומשמעותי. הניצול והסבל של בעלי חיים בתעשיות המוות השונות הנקראות כיום "חקלאות", הניסויים בבעלי חיים והשימוש בהם לצרכי בידור אינם מוצדקים מבחינה מוסרית ואינם אתיים. פיטר סינגר, פילוסוף ואתיקאי אוסטרלי, הנחשב לאחד מהפילוסופים המוסריים המשפיעים ביותר בימינו, כותב בספרו "שחרור בעלי חיים" כי "ניצול בעלי חיים על ידי בני אדם אינו מוצדק, ויש לנו חובה מוסרית להכיר ולכבד את זכויותיהם של בעלי חיים" (סינגר, 1975). דעות דומות הובעו על ידי אנשים רבים אחרים במהלך ההיסטוריה שדגלו בצדק חברתי ובזכויות אדם וטענו כי "אם אתה רואה עוול ולא נוקט בפעולה לתיקונו - אתה חלק מהעוול". כך לטענתי בני אדם שרוצים להאמין שהבחירות שלהם מוסריות, ושאינם רוצים לקחת חלק בפגיעה בזולת אחר – מחזיקים בחובה מוסרית לנקוט פעולה, לשים קץ לסבלם הנוראי של בעלי החיים, חסרי הקול, ולתמוך בשחרורם. הזולת אינו רק בן אדם – הוא גם בעל חיים.
כיצד מוחים?
ראינו זאת בצורה הטובה ביותר בעת האחרונה בעת הדרישה לרפורמה משפטית, בה אנשים מימין ומשמאל יצאו לרחובות, חסמו כבישים ראשיים, לבשו תחפושות המדמות מצבים ויזואליים של מה שהם חושבים שצפוי להיות וכל זה כדי להנכיח את רצונם ותפיסת עולמם. ואנו רואים את זה גם במקרים אחרים, למשל במצב בו אלפי אנשים יוצאים לרחובות כשמתגלה אדם שהתעלל בכלב ודורשים את מיצוי הדין אתו, בעוד שכל כך מעט אנשים (יחסית) יוצאים לרחובות כדי להציל בעלי חיים בתעשייה. למה?
למה אדם שמציל כלב הוא מלאך ואדם שמוחא להציל עגל או תרנגול משחיטה נתפסים כחריגים ומוזרים?
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, בשנת 2020 נשחטו בארץ כ-2.1 מיליון בקר, 1.5 מיליון תרנגולות, 1.3 מיליון כבשים ו-400 אלף תרנגולי הודו לצריכת מזון. מספרים אלו אינם כוללים דגים, שאינם נחשבים באותה קטגוריה כמו בעלי חיים אחרים מבחינת חקלאות בעלי חיים.
בעולם, המספרים הרבה יותר גבוהים. על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בשנת 2019, כ-82 מיליארד תרנגולות, 1.5 מיליארד חזירים, 514 מיליון כבשים ו-313 מיליון בקר נשחטו ברחבי העולם לצריכת מזון. מספרים אלו גדלו בהתמדה במהלך השנים, כאשר תעשיית הבשר העולמית צפויה לצמוח עוד יותר בשנים הקרובות.
חשוב לציין שמספרים אלו משקפים רק את בעלי החיים שנשחטים לצריכת מזון ואינם כוללים את אלו המשמשים בתעשיות אחרות כמו ביגוד, ניסויים או בידור. בנוסף, מספרים אלה אינם משקפים את השפעתה של תעשיית בעלי החיים על הסביבה ובריאות הציבור, שהם נושאים משמעותיים הקשורים לתעשיית בעלי החיים.
צורות שונות למחאה
למחאה יש פנים רבות, אחת האפשרויות היא הפגנות, צעדות והתאספות של אנשים במרחב הציבורי על מנת להשמיע קול בנושא מסוים. אבל לא רק. אפשר להשפיע וליצור שינוי מהותי גם בדרכים רבות אחרות. למשל:
החרמות וסירוב לרכישה: סירוב לרכוש סחורות או שירותים הכוללים מזון מהחי. צורת מחאה זו מפעילה לחץ כלכלי על חברות או ממשלות לשנות את התנהגותן.
אי ציות אזרחי: הפרה מכוונת של חוק או אי ציות לכלל כדי להצהיר או למשוך תשומת לב לנושא. למשל – כניסה לבתי מטבחיים וחוות לגידול בעלי חיים לצורך צילומים סמויים, או לצורך הצלה של בעלי חיים שעוברים התעללות. הרעיון שאולי מותר לעבור על החוק כדי להציל מישהו אחר הוא דילמה אתית נפוצה ונדונה על ידי פילוסופים וחוקרים רבים לאורך ההיסטוריה. עם זאת, אחד התומכים הבולטים של רעיון זה הוא הפילוסוף והתיאולוג האמריקאי, ריינהולד ניבור. ניבוהר טען כי "אחריות המדינה ואחריות הפרט מתנגשים לפעמים... כשהם מתנגשים, הפרט חייב להיות מוכן להפר את החוק בשם חוק גבוה יותר". ציטוט זה פורש כמשמעות שליחידים עשויה להיות מחויבות מוסרית להפר את החוק במצבים מסוימים, כגון כאשר הדבר עשוי להיות נחוץ כדי למנוע פגיעה באדם אחר או כדי להגן על זכויותיהם. (אין לראות במאמר זה כל עידוד לעשיית פעולות המפרות את החוק).
מחאות אמנותיות: מחאות אמנותיות כוללות שימוש במדיומים אמנותיים, כגון אמנות רחוב, מוזיקה או תיאטרון, כדי להביע מסר ולעורר שינוי חברתי. צורה זו של מחאה משמשת לעתים קרובות כדי למשוך קהל רחב יותר וליצור תגובה רגשית או פנימית יותר. כאומנית מחאתית רוב הפעילות שלי מתרכזת במחאות מסוג זה. אני משקיעה זמן, אנרגיה משאבים וכסף רב כדי להציג, לחשוף ולהביא את היצירות שלי, אם זה בקידום ספרי החדש "וחך, אוכל יטעם לו", או ביצירות האמנות שאני מציירת, לקהל רב ככל הניתן. התגובות להן אני זוכה מאנשים הנחשפים למידע הזה, לעיתים לראשונה, מדהימות, מעודדות ומייצרות שינוי מהותי.
הפגנות מקוונות: עם עליית האינטרנט והמדיה החברתית, הפגנות מקוונות הפכו לצורת מחאה פופולרית יותר ויותר. זה יכול לכלול עצומות מקוונות, קמפיינים במדיה חברתית או שיבושים דיגיטליים מתואמים על ידי קבוצה שלמה, כמו למשל לשלוח מילים מתואמים למקבלי החלטות בממשלה בנושא מסוים, כולם במטרה למשוך תשומת לב לנושא ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לנקוט בפעולה.
שביתות: מה היה קורה לדעתכם אם רוב המדינה הייתה שובתת עד להחלטה להפסקת המשלוחים החיים? המשלוחים החיים הנם פרקטיקה בה מובילים בעלי חיים, בדרך כלל דרך הים, לעיתים גם באוויר, במשך שבועות ארוכים, בתנאים של טמפרטורות קיצוניות, גישה מוגבלת למזון ולמים, דבר שיוצר מצבי פציעה, מחלות ואף מוות. פעמים רבות בעלי החיים המתים נסחפים לחוף, ורק אז מודעים האזרחים הצופים בבעל החיים הענק שנמשה לחוף בעוול הנוראי.
חוסר יכולתם של בעלי חיים להפגין
בעלי חיים אינם מסוגלים למחות על זכויותיהם. הם חסרי קול וחסרי אונים, ולעתים קרובות סבלם אינו מורגש. עם זאת, אין זה אומר שהסבל שלהם פחות משמעותי מזה של בני האדם. בספרו, "The Case for Animal Rights", טוען טום ריגן כי "לבעלי חיים יש ערך מובנה וראוי שיתייחסו אליהם בכבוד ובכבוד" (Regan, 1983). האחריות שלנו כבני אדם היא לדבר בשם אלה שאינם יכולים לדבר בעד עצמם. כשם שאנחנו עושים עבור נכים, ילדים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות. בעלי החיים אינם שונים – גם הם אוכלוסייה מוחלשת.
חשיבותה של שמירה על זכויות בעלי חיים לבני האדם
שמירה על זכויות בעלי חיים חשובה לא רק לבעלי החיים אלא גם לבני האדם. הדרך בה אנו מתייחסים לבעלי החיים משקפת את הערכים והמוסר שלנו כחברה. בנוסף, תעשיית בעלי חיים נקשרה לסוגיות בריאות וסביבתיות שונות. לדוגמה, מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי מצא כי "צריכת בשר מעובד ובשר אדום קשורה לסיכון מוגבר לסרטן" (ארגון הבריאות העולמי, 2015). הנתונים על בריאות האדם וצריכת מזון מהחי חמורים. להלן רשימה קטנה של השפעתה השלילית של צריכת מזון מהחי:
סיכון מוגבר למחלות כרוניות: צריכת כמויות גדולות של בשר ומוצרי חלב נקשרה לסיכון מוגבר למחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן.
חשיפה לאנטיביוטיקה והורמונים: בעלי החיים המגודלים לייצור בשר ומוצרי חלב מקבלים לרוב אנטיביוטיקה והורמונים, כדי לקדם צמיחה ולמנוע מחלות. חומרים אלה עלולים להישאר בבשר ובמוצרי החלב שבני האדם צורכים, מה שעלול להוביל לסיכונים בריאותיים. אך מעל הכל – לעמידות לאנטיביוטיקה! בשימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים לא רק מועבר באמצעות צריכת המזון עצמו, אלא גם יכול לתרום גם להפצת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בסביבה, באמצעות שחרור זבל ושאר מוצרי פסולת. עמידות לאנטיביוטיקה מתרחשת כאשר חיידקים מתפתחים להיות עמידים לתרופות המשמשות לטיפול בהם, מה שמקשה על ריפוי זיהומים ומגביר את הסיכון למחלות קשות או למוות. תארו לעצמכם שממש בקרוב האנטיביוטיקה שאנו לוקחים למחלה "פשוטה" כבר לא תעזור – מתי נתעורר?
סיכון למחלות הנישאות במזון: הטיפול והעיבוד של בשר ומוצרי חלב עלולים להוביל להתפשטות של חיידקים ווירוסים מזיקים, ולהגביר את הסיכון למחלות הנישאות במזון. ראינו את זה באופן בולט ביותר בקורונה. אנחנו רואים את זה בשפעת העופות, בפרה המשוגעת, ובעוד וירוסים ומחלות רבים העוברים דרך מוצרים מהחי.
מזהמים סביבתיים: מזהמים סביבתיים מסוימים, כגון מתכות כבדות ומזהמים אורגניים מתמשכים, יכולים להצטבר במוצרים מן החי ועשויים להיות להם השפעות שליליות על בריאות האדם. כך למשל, צריכת דגים עלולה להוביל להצטברות כספית בגוף האדם, שעלולה להיות בעלת השפעות מזיקות על הבריאות. כספית היא מתכת רעילה המשתחררת לסביבה באמצעות תהליכים תעשייתיים ועלולה להצטבר בנתיבי מים ובאוקיינוסים. כאשר דגים צורכים אורגניזמים קטנים המכילים כספית, הכספית מצטברת ברקמות הדג. תהליך זה ידוע בתור הצטברות ביולוגית ויכול לגרום לרמות גבוהות של כספית בכמה מיני דגים, במיוחד דגים טורפים גדולים יותר כמו טונה, דג חרב וכרישים. כאשר בני אדם צורכים דגים המכילים רמות גבוהות של כספית, המתכת יכולה להצטבר בגופם לאורך זמן. רמות גבוהות של חשיפה לכספית עלולה להוביל למגוון של בעיות בריאותיות, כולל הפרעות נוירולוגיות והתפתחותיות, במיוחד בילדים ותינוקות.
הפיל שבחדר - השלכותיהן הסביבתיות של תעשיות בעלי החיים
אם התייחסתי כבר למזהמים סביבתיים, אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר - תעשיית בעלי החיים תורמת באופן משמעותי לפליטת גזי חממה ובעלת השלכות סביבתיות רבות על שינויי האקלים. על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תעשיית בעלי החיים אחראית לכ-14.5% מפליטות גזי חממה עולמיות כתוצאה מפעילות האדם, והנה הסיבה המרכזית לכריתת יערות, הסחפות קרקע, זיהום מים ואובדן המגוון הביולוגי.
ההשפעה הסביבתית של תעשיית בעלי החיים נובעת בעיקר מהכמויות הגדולות של משאבים הנדרשים לייצור מזון לבעלי חיים ולתחזוקת בעלי החיים עצמם. תעשיית בעלי החיים היא תעשייה עתירת משאבים, הדורשת כמויות גדולות של אדמה, מים ואנרגיה. בנוסף, פסולת בעלי החיים מייצרת כמויות גדולות של מתאן, גז חממה חזק התורם לשינויי אקלים.
צמצום צריכת בשר ומעבר לפרקטיקות חקלאיות בנות קיימא יותר יכולים לסייע בהפחתת ההשפעה הסביבתית של תעשיית בעלי החיים על שינויי האקלים. אם כן, לא ניתן להכחיש כי שמירה על זכויות בעלי חיים והפסקת השימוש בהם, בגופם ובתוצרי גופם חיוניות לעתיד בר קיימא ובריא.
לסיכום
הציור "זמן למהפכה", בו נראות פרות יוצאות מגבולות כלוביהן כאשר התלאי הצהוב הצמוד לאוזנן, שהופך אותן למספר ותו לא, נתלש ונזרק לרצפה. אם רק הן יכלו למחות – כך זה היה נראה. הציור הוא תזכורת עוצמתית לצורך של בעלי חיים להתקומם נגד דיכוי וסבל, ותזכורת עבורנו שלצאת ולהפגין למען זכויות בעלי החיים הכרחי על מנת לחולל שינוי מהותי בעולם, במיוחד מאחר שבעלי חיים אינם מסוגלים להפגין בעצמם. שמירה על זכויות בעלי חיים חשובה לא רק לבעלי החיים אלא גם לבני האדם, שכן היא משקפת את הערכים והמוסר שלנו כחברה ותורמת לעתיד בר קיימא ובריא. באמצעות מחאות ואקטיביזם לא אלימים, נוכל להעלות את המודעות ולהביא לשינוי לעבר חברה רחומה וצודקת יותר. למחות בכל דרך למען זכויות בעלי החיים היא הדרך היחידה ביותר לאתגר את הסטטוס קוו ולהביא לשינוי. לא צריך לחכות שמשהו אחר יעשה את זה - אף אחד לא מגיע – זה התפקיד שלך.
לרכישת הספר "וחך אוכל יטעם לו" העוסק במוסר ואכילת בעלי חיים בעידן המודרני:
הפניות
Regan, T. (1983). The Case for Animal Rights. University of California Press.
Singer, P. (1975). Animal Liberation. Random House.
World Health Organization. (2015). Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat. Retrieved from https://www.who.int/features/qa/cancer-red-meat/en/
Food and Agriculture Organization of the United Nations. (2021). Livestock Primary. Retrieved from http://www.fao.org/faostat/en/#data/QL
Niebuhr, R. (1932). Moral Man and Immoral Society: A Study in Ethics and Politics. Charles Scribner's Sons.
Mahaffey, K. R., Clickner, R. P., & Jeffries, R. A. (2008). Adult women's blood mercury concentrations vary regionally in the United States: association with patterns of fish consumption (NHANES 1999-2004). Environmental Health Perspectives, 116(3), 297-304.
Comments